Vayedaber

Simple Havroutah

Daf 17b

לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ, שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Rachi (non traduit)

Rachi

תאמר בימי חלוטו שאין מבטל בהן את הקודמין. כגון בנזירות מרובה כדלקמן בפרק כהן גדול ונזיר (נזיר דף נו:) תנן לה והואיל ואינו מבטל את הקודמין יהו עולים לו ימי חלוטו מן המנין:

שכן מבטל בהן את הקודמים. כדכתיב והימים הראשונים יפלו:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בו את הימים הקודמים. כדכתיב והימים הראשונים יפלו וא''ת והיא גופא נילף בהאי דינא דימי חלוטו יבטלו הקודמים וי''ל דאיכא מיעוטא לקמן בפ' שלשה מינין (נזיר דף מד.) על טומאתו סותר ואינו סותר על תגלחת הכי נמי נימעוט ונימא דאינו סותר על החלטו:

מַאי לָאו, תִּגְלַחַת טוּמְאָה? לָא, תִּגְלַחַת טָהֳרָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא,

Rachi (non traduit)

Rachi

לא תגלחת דטהרה. שאם לא נכנס לקבר א''נ נכנס לקבר ונטהר ואח''כ השלים ימי נזרו שהוא טעון גילוח לסוף שלשים דהכי משמע ששערו ראוי לתגלחת טהרה שאין מגלח תגלחת טומאה אלא תגלחת לסוף מיירי אבל בימי חלוטו אינו מגלח תגלחת טהרה אלא תגלחת צרעת לסוף ז':

מאי לאו תגלחת דטומאה. דכיון שהזה ושנה וטבל מגלחין אותו וש''מ דטעון גילוח והכי משמע מה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת ז' אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת טומאה אלא לתגלחת צרעת לא כל שכן דאין עולה לו:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מאי לאו תגלחת דטומאה [לא תגלחת דטהרה]. והכי קאמר [ומה נזיר בקבר] ששערו ראוי לתגלחת דשיער שעליו עומד להתגלח לכי ישלים נזירות דטהרה שהרי אינו מגלח בשביעי אין עולין ימי חלוטו שאין שערו עומד להתגלח לנזירות טהרה שהרי זקוק לגלח לכשיתרפא מצרעתו לא כל שכן שאין עולין לו:

אָמַרְתָּ: וּמָה נָזִיר בְּקֶבֶר שֶׁשְּׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין רָאוּי לְתִגְלַחַת, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן?

Rachi (non traduit)

Rachi

אמרת ומה נזיר בקבר. נזיר והוא בבית הקברות ששערו ראוי כו':

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת. ודמי לנזיר אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת ולכך לא דמי [לנזיר] לא כל שכן שאין עולין לו מן המנין:

תָּא שְׁמַע: אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טוּמְאָתוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ, מִנַּיִן? וְדִין הוּא: מָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, וּמָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Rachi (non traduit)

Rachi

אף ימי חלוטו. דכתיב וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו (ויקרא יד) וכתיב וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' אין עולין לו:

מה ימי טומאתו מגלח. תגלחת טומאה ומביא קרבן צפרים:

ימי חלוטו מנין. שאם נצטרע בימי נזירותו והוחלט שלא יהו עולין למנין נזירותו:

אלא ימי טומאתו. כדכתיב והזיר לה' את ימי נזרו וקדש את ראשו ביום ההוא דמשמע מאותו היום ואילך שהביא קרבנותיו יתכפר ויתחיל למנות לימי נזרו:

ת''ש אין לי. שלא יהו עולין לו מן המנין:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

הגה''ה אף ימי חלוטו. שוין לימי טומאתו דאין עולין לנזירות ה''נ ימי חלוטו אין עולין לו לנזירותו:

ימי טומאה שאין עולין לו מן המנין. פירוש כשנטמא במת שהרי אם מנה בטהרה כמה ימים ונטמא סותר אפילו מנין הראשון כדכתיב והימים הראשונים יפלו וכ''ש שאותן ימים אין עולין לו כדכתיב וכפר עליו וגו' והיינו כשיטהר וקדש ראשו ביום ההוא שיתחיל מנין נזירות טהרה:
ימי חלוטו שיושב מחוץ למחנה והחליטו ומנה מקצת נזירות שקבל עליו קודם שנצטרע ושוב נרפא וגילח לצרעתו מנין שיחזור למנות להשלים נזירות למנין שמנה קודם צרעת וימים שבימי חלוטו לא יעלו לו מן המנין נזירות אבל ימי הסגרו דודאי עולין לו לפי שאין זקוק לגלח כמו מוחלט ואין [נחשב] לימי טומאה כמו מוחלט:

אֲבָל תִּגְלַחַת מַאי — זֶה מְגַלֵּחַ, וְזֶה אֵינוֹ מְגַלֵּחַ? לִיתְנְיֵיהּ! תְּנָא שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ וְכָל מִילֵּי.

Rachi (non traduit)

Rachi

ליתנייה תנא שביעי שלו וכל מילי. דהכי משמע שביעי שלו עולה לו מן המנין לפי שאינו מביא קרבן ומה טעם אינו מביא קרבן לפי שאינו טעון גילוח טומאה בז' וזה אין שביעי שלו עולה לפי שיש לו לגלח בשביעי ולהקריב קרבן בשמיני ומאותו יום שמקריב קרבן חל עליו נזירות כדכתיב (במדבר ו':
י''א) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא דמשמע מאותו יום ואילך נזירות דטהרה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

תנא שביעי שלו וכל מילי. וכיון דתנא שביעי שלו עולה לו מן המנין היינו משום שאינו מביא קרבן וממילא ידעינן דאינו מגלח כיון דאינו מביא קרבן:

תָּא שְׁמַע: אֵין בֵּין טָמֵא שֶׁנָּזַר לְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, אֶלָּא טָמֵא שֶׁנָּזַר — שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. מַאי לָאו, הָא לְתִגְלַחַת זֶה וָזֶה שָׁוִין? לָא: הָא לְמַלְקוּת זֶה וָזֶה שָׁוִין.

Rachi (non traduit)

Rachi

לא למלקות זה וזה שוין. וכדר' יוחנן לעיל:

מאי לאו הא לתגלחת זה וזה שוין. דזה וזה מגלחין בשביעי שלהן:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

הא לתגלחת זה וזה שוין. פירוש תגלחת דטומאה מדלא תנא זה מגלח וזה אינו מגלח:

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. קָרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, אֲבָל גַּלּוֹחֵי בָּעֵי! ''מַה טַּעַם'' קָאָמַר: מַה טַּעַם אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה — מִשּׁוּם דְּלָא בָּעֵי גַּלּוֹחֵי.

Rachi (non traduit)

Rachi

מה טעם קאמר. אינו מביא קרבן לפי שאינו מגלח:

קרבן טומאה הוא דלא מייתי. משום דלא מייתי קרבן אלא מאן דמטמא ליה לנזירותיה אבל גילוח בעי:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מה טעם קאמר. כלומר כיון דתנן אינו מביא ממילא ידעינן דאינו מגלח דהא בהא תליא דהפסוקים קרובים זה לזה אע''ג דגילוח ביום ז' וקרבן טומאה ביום שמיני משמע ליה דכיון דאינו מביא קרבן טומאה דאינו מגלח:

קרבן טומאה הוא דלא מייתי. דמיעטיה קרא לקמן (נזיר דף יח.) הא גלוחי בעי מדלא קאמר ואינו מגלח בשביעי שלו:

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נָזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, טָעוּן גִּילּוּחַ, אוֹ לָא? כִּי בָּעֵי תִּגְלַחַת טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, דְּקָא מְטַמֵּא לִנְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל טָמֵא שֶׁנָּזַר — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

Rachi (non traduit)

Rachi

בעי רב אשי נזר והוא בבית הקברות טעון גילוח. ביום השביעי שלו או לא:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

הגה''ה טעון גילוח או אין טעון גילוח. פי' תגלחת דטומאה ביום שיוצא ויטהר מטומאה דקרבן ודאי לא בעי כדתנן במתני' דמיעטיה קרא לקמן אבל בתגלחת מספקא ליה אי בעי לגלח בלא קרבן טומאה או לא דלא בעי גילוח בלא קרבן:
הגה''ה אבל תגלחת של טהרה ודאי בעי כשימנה נזירות של טהרה יגלח ויביא קרבנות טהרה כדין נזיר טהור:

כִּי גְּמִירִין שְׁהִיָּיה, בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל אַבָּרַאי — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ.

Rachi (non traduit)

Rachi

או דילמא לא שנא. דהכא והכא בעי' שיעור כדי השתחויה תיקו:

אבל אבראי. כגון בבית הקברות לא בעי שהייה וכיון שפרע מתחתיו את המעזיבה אע''ג דלא שהה חייב:

ה''ג כי גמירי שהייה בפנים אבל אבראי לא. כי גמירי שהייה כשנטמא בבית המקדש בפרק ידיעות הטומאה נטמא בבית המקדש ושהה כדי השתחויה חייב:

אֶלָּא: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵירוֹ וּפָרַע מֵעָלָיו מַעֲזִיבָה.

Rachi (non traduit)

Rachi

כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל. בבית הקברות שמפסיק בינו לבין הטומאה ונדר בעודו בשידה שהוא טהור ואח''כ בא חברו ופרע את המעזיבה שהוא תחתיו שהיתה השידה מעל ראשו:

אלא. היכי דמי שאילתא דרבא:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה. דווקא באונס דאי מרצונו אי נמי אם הוא עצמו פרע כי האי גוונא לא איבעיא לן אי בעי שהייה דבפ''ב דשבועות (דף יז.) קאמר אהך בעיא דנזיר טמא או דילמא באונס גמירי לה שהייה ל''ש בחוץ ול''ש בפנים:

אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל. תחילת כניסתו במקום טמא בהיתר ולא לקי אכניסה [אלא] כי מתרין ביה שיצא בשידה וכו' פרע לו עליו המעזיבה מספקא ליה דלמא [לא] בעי שהייה או דלמא ל''ש דכל היכא דאירעה טומאה התם בעי שהייה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source